משקפי מולטיפוקל (multifocal), או בעברית משקפיים רב-מוקדיות, הן התשובה של עולם האופטיקה לצורך האנושי בתיקון ראיה למספר טווחים.
משמעות המילה מולטיפוקל = רב מוקדי, כלומר, עדשה המסוגלת לתת מספר רב של מוקדים: לטווח רחוק, לטווח ביניים ולטווח קרוב – והיא מיועדת לאנשים שאינם רואים טוב לרחוק, ועם השנים מתחילים לחוש בקושי גם בטווח הביניים ובטווחים הקרובים.
הצורך במשקפי מולטיפוקל
הסיבה הבסיסית לצורך במשקפי מולטיפוקל קשורה לרוב קשר ישיר לזוקן הראיה שלנו.
בסביבות גילאי 40-50 מתחילה בעין האנושית תופעה המכונה זוקן ראיה והגורמת לנו להתקשות בראיה בטווחים הקרובים. רבים מסתפקים בשלב ראשון של הופעת התופעה בהרחקת הספר או העיתון מהעיניים ככל שיוכלו, אך כשקצרה ידם מלהושיע (תרתי משמע) בוחרים רבים במשקפי קריאה ומשתמשים בהם בכל מקרה בו הם מעוניינים לקרוא.
החסרונות במשקפי קריאה הם ברורים: הם לא יכולים לספק מענה לטווח נוסף מעבר לטווח הקריאה הרגיל. לא למחשב, לא לטאבלט, לא לטלפון הסלולארי וכדומה.
חסרון נוסף הוא עבור אלה המרכיבים בנוסף גם משקפי ראיה. אנשים אלה נאלצים להחליף תכופות בין משקפי הראיה ומשקפי הקריאה שלהם והדבר אינו נוח בלשון המעטה.
הפתרון הראשות של עולם האופטיקה היה משקפי הביפוקל, ובשלב שני משקפי מולטיפוקל.
משקפי ביפוקל BIFOCAL
השלב האבולוציוני הבא היה פיתוח משקפיים בעלי שני מוקדים. אחד לרחוק ומוקד אחד לקרוב. משקפי בי-פוקל (BEFOCAL = שני מוקדים).
משקפי הביפוקל אפשרו לאנשים המרכיבים משקפי ראיה הזקוקים גם למשקפי קריאה להפסיק ולהחליף משקפיים. עדשת הביפוקל היתה חצויה לשני חלקים. חלקה העליון התאים לטווח רחוק וחלקה התחתון התאים לטווח הקרוב. בין שני החלקים הפריד קו ברור.
לעתים החלק התחתון של העדשה, זה שהיה מיועד לטווח קורב, היה פשוט "חלון" קטן בתוך העדשה.
משקפי הביפוקל פתרו את בעיית החלפת המשקפיים מקרוב לרחוק, אך לא נתנו כל פתרון לטווח הביניים – וכך היו פני הדברים עד הופעת משקפי המולטיפוקל.
משקפי מולטיפוקל: טווח רחוק, טווח ביניים, טווח קרוב.
השלב השלישי היה פיתוח עדשה רב-מוקדית, עדשה 'המכילה' בתוכה אינסוף מוקדים – עדשת המולטיפוקל.
עדשה זו פתרה למעשה את בעיית הטווחים. כעת יכול המרכיב להביט ישר לרחוק, וככל שינמיך את עיניו העדשה "תתחלף" לטווחים קרובים יותר ויותר. המעבר בין הטווחים הוא חלק ואינו נראה למתבונן מבחוץ (בניגוד לעדשת הביפוקל בה בלט מאוד הקו המפריד).
משקפי המולטיפוקל הפכו לפתרון האולטימטיבי וכיום יותר ויותר אנשים משתמשים בהם עקב גידול חד במספר האנשים הזקוקים כיום למשקפי ראיה, יחד עם גידול חד במספר החפצים ההמוקמים בטווח הביניים והקרוב שלנו – בעיקר מחשבים, טאבלטים וטלפונים.
מומחים מעריכים כי בתוך 10 שנים רוב האוכלוסיה מעל גיל 50 בעולם המערבי תשתמש משקפי מולטיפוקל.
למשקפי מולטיפוקל מספר חסרונות:
תעלה / מסדרון
עדשת המולטיפוקל בנויה כך שאיזור הראיה שעליה הוא בתצורת תעלה (או מסדרון – coridor) ומצידיה שטחים מתים.
המשמעות היא שמצידי איזור הראיה יש שטח דרכו אי-אפשר לראות ולמעשה שדה הראיה שלנו מצומצם ביחס לאדם ללא משקפי מולטיפוקל.
עדשות מולטיפוקל שונות אצל יצרנים שונים מציגות מבנה שונה של תעלה. זהו תכנון העדשה (design) – וככל האצבע אומר שלעדשות המולטיפוקל היקרות יותר יהיה תכנון נוח יותר (תעלה רחבה המאפשרת שדה ראיה טוב) ואילו לעדשות הזולות יותר עשויה להיות תעלה צרה יותר ועל כן – שדה ראיה מוגבל יותר.
הערה: התעלה, איזורי הראיה או השטחים המתים המופיעים באיור אינם נראים כ"קו" על פני העדשה במציאות. באיור נעשה שימוש בקווים בולטים לשם ההדגשה.
הסתגלות למשקפי מולטיפוקל
חסרון נוסף של משקפי המולטיפוקל הוא הצורך במספר ימים (או שעות) על-מנת להסתגל אליהם.
בשל מבנה העדשה, מרכיב המולטיפוקל צריך להתרגל להניע את עיניו למעלה ולמטה כדי שיתמקמו בכל פעם מול החלק המתאים בעדשה. לעתים מדובר בתנועה שונה מכפי שהורגל לה המרכיב – ולכן נדרשת תקופת הסתגלות קצרה. למשל, אם המרכיב היה רגיל לקרוא כשהוא מביט ישר דרך מרכז עדשת המשקפיים, כעת הוא צריך להתרגל להשפיל את עיניו כדי שיתמקמו מול האיזור בעדשה המיועד לטווח קרוב.
חומר נוסף: