קטרקט (אנגלית: cataract. עברית: ירוד) – עכירות העדשה
הקטרקט הינה מחלת עיניים המתארת עכירות בעדשת העין.
עדיין לא ברור התהליך המלא הגורם לקטרקט, אך ברוב המקרים מדובר בהצטברות חלבונים על עדשת העין, הצטברות הגורמת להתפתחות הדרגתית של עכירות, איבוד השקיפות של העדשה ופיזור של קרני האור המגיעות אליה במקום ריכוזן.
הסיבה הנפוצה ביותר לקטרקט היא פשוט גיל, הזדקנות העין.
ככל שאנו מתבגרים כך גדלה שכיחות המחלה: מעל גיל 65 ניתן לזהות סימפטומים שלה אצל כמעט 50% מהנבדקים, ואילו מעל גיל 75 קרוב ל-70% ילקו בה ברמה זו או אחרת.
סיבות נוספות לקטרקט
גורמים נוספים להופעת הקטרקט הם שכיחות תורשתית אצל משפחת החולה, חשיפה מוגברת לקרינת UV, עישון ו/או חשיפה לעשן, דלקות עיניים, תופעת לוואי של ניתוחי עיניים, סכרת, דרמטיטיס ועוד.
מקרים נוספים המוכרים לעולם הרפואה כגורמים לקטרקט מקורם דווקא בטראומה, חבלה לעין הנגרמת על-ידי חדירת גורם זר לעין (רסיסים, אבנים וכד') או חשיפה לחום גבוה.
הסיבה העיקרית להיווצרות קטרקט במקרים אלה היא חדירה של נוזל בעקבות הפגיעה והקרע בעין אל פני העדשה והתחלת תהליך העכירות בתוך כך.
בנוסף לאלה מוכרים מקרים רבים של קטרקט מולד המופיע בסמוך ללידה. חלק ניכר ממקרים אלה נובע מסיבות תורשתיות, חלק נוסף נובע ממחלות זיהומיות או מטאבוליות.
הטיפול בקטרקט
תהליך הטיפול בקטרקט משתנה ומקבל חידושים במהלך השנים אולם העיקרון ברוב הטיפולים המוכרים נותר זהה:
החלפת העדשה העכורה בעדשה מלאכותית בהליך כירורגי. מדובר בטיפול שפותח לראשונה באנגליה על-ידי ד"ר הארולד לויד רידלי.
במסגרת הניתוח, מבוצע חתך בקרנית העין, העדשה העכורה מרוסקת ונשאבת החוצה, ובמקומה מוכנס תותב עדשה חדש.
השינויים וההתפתחויות שחלו בהליך זה במשך השנים נגעו בעיקר לאופן הביצוע ופחות לרעיון עצמו:
ההרדמה לרוב תהיה מקומית, השימוש באמצעים כירורגיים מתקדמים יחד עם מיקרוסקופים מיוחדים מאפשר חתך קטן במיוחד וטראומה קלה יותר לעין המטופלת. גם טכנולוגיות התותבים התפתחה מאוד והחדרתן לעין קלה ומדוייקת מבעבר.
הניתוח אורך כחצי שעה ותהליך ההחלמה לוקח מספר שבועות.
לעיון נוסף: